לוח שנה עברי。 לוח שנה עברי

כל ספירה צריכה להתחיל מתי שהוא: הספירה הנוצרית זאת שמשתמשים בה רוב העולם לדוגמה מתחילה עם לידת ישוע ישו מנצרת כנראה שהספירה מוטעית אבל לא נכנס לזה כאן והספירה המוסלמית נקראת ההג'רית מתחילה עם ההגירה של הנביא מוחמד ממכה למדינה. אחריה מופיעה השיטה השניה, שמצריכה שימוש ב-API חיצוני הסבר למטה. תאריך עברי ולועזי במערכת ההפעלה לינוקס באמצעות התוכנה hdate-applet בימינו הלוח העברי משמש בעיקר לקביעת ה וימי עצרת שקבעה המדינה. הערות: — השיטה שאני מציג מתבססת על שימוש ב-API חיצוני של HebCal , ה-Api מופץ ברישיון חינמי —כיוון שכך, השיטה מחייבת חיבור לאינטרנט. כדי לקבוע את מולד השנה של שנה Y - כלומר היום שבו יחול ראש השנה, מוסיפים למולד התוהו את מספר מחזורי הירח שעברו עד השנה שאותה מחשבים, אותם סימַנּו M, כפול אורך מחזור הירח אותו סימַנּו C. כִּי שֶׁבֶר גָּדוֹל נִשְׁבְּרָה בְּתוּלַת בַּת עַמִּי. פעמים רבות נהוג להשמיט את מניין האלפים, שהרי ברור, לפי ההקשר, באיזה אלף מדובר. בנוסף כלומר יוצא ביום זה, ביום זה הפסיקו לכרות לבית המקדש עצים ו בגלל. אמנם קיימת גם סיבה נוספת, בגלל הדחייה של הגורמת לדחיית ראש השנה בחלק מהשנים כנגד אי דחייתו בשנים אחרות. עשרה בטבת אינו חל בימים שני ושבת, וט"ו בשבט אינו חל בימים ראשון ושישי. הטור הרביעי מימין מגדיר את אורך הטווח והטור החמישי נותן את האחוז מסך כל השבוע 168 שעות שהטווח מכסה. מניין זה מתבסס, בעיקרון, על החיבור המכונה , או "סדר עולם רבה" המתאר את ההיסטוריה של העולם מ ועד תקופת ה , על פי פרשנותו ל ומסורות שונות. בראשית ימיה של , כאשר קיבלה לאחר מאבקים ממושכים את הסכמתם של הסלאוקים לשלטון עצמאי, שיתפו מנהיגי החשמונאים פעולה עם הסלאוקים במישורים רבים, ובין היתר אימצו את לוח השנה היווני. עד היום אנחנו משתמשים בלוח שהלל הנשיא קבע. שתחילת היום בשקיעת החמה למדים גם מן האמירה המפורשת לגבי יום הכיפורים, שתחילתו היא בערב: — , , - כן ניתן ללמוד גם מן הכתוב בעניין : "בָּֽרִאשֹׁ֡ן בְּאַרְבָּעָה֩ עָשָׂ֨ר י֤וֹם לַחֹ֨דֶשׁ֙ בָּעֶ֔רֶב תֹּֽאכְל֖וּ מַצֹּ֑ת עַ֠ד י֣וֹם הָֽאֶחָ֧ד וְעֶשְׂרִ֛ים לַחֹ֖דֶשׁ בָּעָֽרֶב" , , בהשוואה לפסוקים האחרים: "וּבַֽחֲמִשָּׁ֨ה עָשָׂ֥ר יוֹם֙ לַחֹ֣דֶשׁ הַזֶּ֔ה חַ֥ג הַמַּצּ֖וֹת לה' שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים מַצּ֥וֹת תֹּאכֵֽלוּ" , , "וּבַֽחֲמִשָּׁ֨ה עָשָׂ֥ר י֛וֹם לַחֹ֥דֶשׁ הַזֶּ֖ה חָ֑ג שִׁבְעַ֣ת יָמִ֔ים מַצּ֖וֹת יֵֽאָכֵֽל" , ,. שנה בה חשוון ובכסלו מכילים 30 ימים, כלומר שנה בת 355 יום לפשוטה ו-385 יום למעוברת — נקראת "שנה שלמה". בימי ו מנו את השנים "לחירות ישראל" או "לחרות ירושלים". השיטה שלו עובדת באמצעות עיצוב מותאם אישית. כלומר, גם קידוש החודשים לפי תצפית ועדות, וגם קידוש החודשים לפי חשבון בזמן שאין , או בזמן שיש סנהדרין, כשנוצר צורך, למשל כאשר השמים למשך כמה ראשי חודשים ברציפות , הם מן ההלכות שניתנו ל בסיני. הקהילות התאחדו ללוח אחיד בשנת , שבה לא הייתה מחלוקת בנוגע לקביעת הלוח. כיוון שמחזורים אלו אינם חופפים, השילוב ביניהם מורכב למדי. הינף העומר המכונה קציר שעורים חל תמיד ביום ראשון, ממחרת השבת שאחרי תום חג הפסח ב-26 בניסן. גם שרשרת ההנחות, לפיהן בן מאיר ידע על קיומה של קהילת , ידע שאין יהודים מזרחה משם מה שקרוב לוודאי לא תמיד היה נכון , וידע את הריחוק במעלות שבין ירושלים לקאיפנג, נראית כתלויה באוויר. בתקופה הזו היו מעברים את השנה לפי הצורך — אם היו מגיעים לסוף חודש אדר והיה עדיין קר מדי הסנהדרין היה מחליט להוסיף חודש. חודש שיש בו 29 ימים נקרא חודש חסר, וחודש עם 30 ימים נקרא חודש מלא. הלוח תואר במפורט בסיפור המבול בספר היובלים, שהוא סיפור חישוב לוח כמפורט שם בפרק ו; לוח השבתות בן 364 הימים נשמר בידי הכוהנים והלוויים במחזורי עולת התמיד, עולת השבת, עולת המוספים ושירי תהילים על פי שירי דוד המתוארים לעיל, והיה הבסיס לעבודת משמרות הכהונה במקדש, כמפורט במגילות המשמרות. השימוש הקדום ביותר במניין השנים מאדם הראשון הידוע לנו הוא מ לספירה, ומניין זה היה המוכר בבבל עד לספירה. יֶרַח עֲצַד פִּשְׁתָ ה - חודש עקירת הפשתה - חודש ניסן. החיסרון הקטן לדעתי הוא שהימים בחודש, לא מוצגים בתור אותיות, אלא בתור מספרים, כלומר למשל במקום לראות י"ז בתמוז, יוצג התאריך 11 בתמוז. לכן, נדחה את א' תשרי ליום ג' וממילא "תתארך" השנה לכדי 383 ימים, ותתאים למסגרת. הספירה היהודית היא עתיקה מהנ"ל — היא סופרת את השנים מבריאת העולם. לפי דעות מסוימות כך דעת , ו מאז ומעולם קבעו חודשים אך ורק על פי החשבון, וכל עניין עדות העדים וראיית הירח התחדשו בתקופת בית שני לאימות החשבון המקובל, וזאת כנגד טענות ה ודומיהם. בשנת פורסם מחקר של הרב יוסף גבריאל בקהופר המבאר את שיטתו של בן מאיר בהתאם לשיטת חלק מה, הסבורים שהטעם ל הוא מפני החשש שהמולד יחול כבר אחרי סוף היום ב'קצה המזרח' קו התאריך, אשר לפי שיטה זו נמצא 90 מעלות מזרחה מירושלים , במקרים שבהם המולד חל אחרי באופק ירושלים וההנחה היא שחשבון המולדות מיוסד על אופק זה. אלו חגים נקבעים לפי התאריכים העבריים? לוח השנה התמידי שבהלכות ראש חודש שבספר טור לרבי , שקוּצַר על ידי המדפיסים באחת המהדורות הראשונות, מבוסס על עיגול זה. זאת בהתאם לשיטה האסטרונומית ב שאינה מדויקת. הכלל "לא אד"ו ראש" מביא לכך שרוב החגים יכולים לחול רק בארבעה מבין שבעת ימי השבוע. לדעת השופט בדימוס יש בכך השלכה ואמירה לגבי חשיבות המסורת היהודית והמוסריות הנלמדת ממנה והמשליכה על המשפט הישראלי ועל ההתנהלות האזרחית, במיוחד מחוץ למסגרת הדת. החל מ ביתא ישראל החלו לזנוח בהדרגה את הלוח המיוחד להם ועברו להשתמש בלוח העברי. היינו 7 שנים מעוברות בכל מחזור של 19 שנים. הכינוי "שנה מעוברת" הוא לאישה מעוברת, כלומר ב. באופן כללי, אורך החודשים הוא 30 ימים ו-29 ימים לסירוגין. ממכתבים שנתגלו בנושא ניתן ללמוד כי לבן מאיר הייתה שונה באשר ל-3 מכללי הדחיות. יַרְחו לֶקֶשׁ - שני חודשי זריעה מאוחרת - שבט ואדר. במקרה זה יש המוסיפים את ראשי התיבות לפ"ק - לפרט קטן, כלומר ללא ציון האלפים. יחיעם שורק סימן את נקודת המפנה ב, בה חזרה ה הרוחנית ה מבבל והביאה איתה את לוח השנה ה, שלימים קיבל הלוח העברי את שמות חודשיו לצד מאפיינים נוספים. ואומנם, באותן שנים נהגו קהילות ישראל בבבל ובארץ ישראל מנהגים שונים ביחס לימי המועדים. ב, שהתכנסה בשנת , נקבעה ופורסמה השיטה לחישוב מועד חג ה הנוצרי. עובדה זו של ערב לפני בוקר, נקראת במסורת היהודית "היום הולך אחר הלילה", ומחלחלת למושגים רבים בשפה העברית, בעיקר בתחום היהדות, כמו "" או "ערב חג" שמשמעותם היום שלפני השבת והחג, שקיעה וזריחה, 'הָנֵץ החמה' מלשון ניצן והצצה - יציאה ראשונה ורמז ראשון לקיומו ושעת 'צאת הכוכבים', , ביאת השמש ועוד. כמו כן בוטל עיבור השנה לפי מציאת האביב בארץ ישראל והחלו לעבר שנים לפי מחזור של 19 שנים. היוצא מן הכלל הוא חג השבועות שעליו התורה אינה מציינת תאריך מדיוק, אלא היא קבעה שהוא יוצא בדיוק שבע שבועות או 50 יום ממוצאי החג הראשון של פסח בסוף התקופה שנקראת ספירת העומר. במגילות המשמרות מפורט מחזור החגים בין החודש הראשון, ניסן, לחודש השביעי, תשרי: פסח חל תמיד ביום ג' 14 בניסן, וחג המצות ביום רביעי 15 בניסן. יֶרַח קָצרוְ כִלָ ה - חודש קציר "כליות" החיטה - חודש סיוון. כלל ברזל נקבע, כנראה על מנת למנוע פיצול בלוח, שההחלטה הסופית לגבי תאריך ראש החודש מסורה בלעדית בידי בית הדין הגדול, וכל קביעה שלו, אפילו התברר בדיעבד כי הייתה שגויה בעליל, ואפילו מוטעית בזדון, היא הקובעת לכל דבר ועניין. על פי ההלכה, בעניינים הקשורים לבית המקדש, הלילה "הולך אחר היום", והיממה מתחלפת בזריחה. יֶרַח קְצִ י ר שְׂע וֹ רִם - חודש קציר השעורים - חודש אייר. לכל החודשים בלוח שנה העברי יש 29 או 30 יום. כך למשל, הקביעות מופיעה בכ-18% מהשנים לעומת הקביעות שמופיעה רק ב-3. הלוח מבוסס על מחזור של שמונה שנים המובא ב. הימים, כולל השבת, החלו עם בוקר והסתיימו עם ערב, והיממות נמשכו עד הבוקר הבא. הסיבה לחוסר קביעות באורכם של החודשיים האלה היא שאורך החודש הממוצע גדול מעט מ-29. בנוסף לקביעת אורכי החודשים, בית הדין היה מתכנס כדי להחליט האם ולהוסיף בסוף השנה, בין חודש שבט לחודש אדר, חודש נוסף. היו הבדלים מסוימים בין לוח השנה של ה לבין לוח השנה של ה, והיה ששימש את. בטווח שנים גדול, האורך הממוצע של החודש הסינודי כשהוא נמדד ביממות ארציות מתקצר בשברירי שניות, היות שאורך יממה על פני כדור הארץ מתארך כתוצאה מפעולת ה. ככל הנראה, מקורם של שמות אלו בשפה הפיניקית, והם מובאים בתנ"ך רק ב בשל השפעה תרבותית פיניקית, בעקבות המסחר של המלך עם ה. לאחר דין ודברים קשים מאוד, הסתגר כל אחד מגדולים אלו בדעתו. חישוב המחזוריות הזו מיוחס לרב והוא מכונה עיגול דרב נחשון, אולם ככל הנראה הומצא על יד יאשיהו בן מבורך אלעאקולי. החשש מפילוג ביהדות בעקבות תיקון לוח השנה יש לו על מה להסתמך - תיקון הלוח הנוצרי עורר מחלוקת והגביר את הפילוג בין העדות הנוצריות למשך מאות שנים, ויש עדות נוצריות רבות שמסרבות לקבלו. לפי השערת ה"חודשיים", החודשים הם: יַרְחו אָסִ י ף - שני חודשי אסיף - תשרי וחשון בדומה ל"חג האסיף - תקופת השנה" המופיע בתנ"ך. יש המשערים שכאשר נרשם "ירחו" במקום "ירח", הכוונה לחודשיים. הנוהג לציין את תחילת היום בערב היה קיים ב, ויש חוקרים הטוענים כי זה מקור המנהג. כתיבת תאריך הלידה בתעודת הלידה מטעם בישראל נעשית באופן ממוחשב, לפי שעת היום וחישוב השקיעה במקום הרישום. אמנם קיימת גם סיבה נוספת, בגלל הדחייה של לא אד"ו ראש הגורמת לדחיית ראש השנה בחלק מהשנים כנגד אי דחייתו בשנים אחרות. יוצאים מן הכלל הם , ו שחלים בין מרחשוון לאדר, ולכן יכולים לחול בחמישה או בשישה מתוך שבעת ימי השבוע. הפרושים, שעלו להנהגה אחרי הכוהנים, אחרי חורבן המקדש, העדיפו לוח המבוסס על תצפית אנושית משתנה במולד הירח, המסורה לריבונות אנושית ולא לוח קבוע המיוסד על דברי מלאכים ונשמר בידי כוהנים ולויים על פי מחזורי שיר שחפפו למחזורי קרבנות במקדש, המיוסדים על סמכות אלוהית. מגבלות אלו, על היום בו חל ראש השנה ועל אורך השנים, מקטינות את מספר האפשרויות ל-14 סוגי שנים שונות, הנקראים גם "קביעויות". העיבור הוא, למעשה, הכפלתו של חודש אדר ל ו. בזמן קביעת הלוח שנת - היה החודש הסינודי הממוצע 29. בספר דברים ט"ז א' כתוב "שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב וְעָשִׂיתָ פֶּסַח לַה' אֱלֹהֶיךָ ,כִּי בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב הוֹצִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ מִמִּצְרַיִם, לָיְלָה. מאז שפרסם הלל השני את כללי הלוח העברי הצטבר הפער לכדי שבוע בערך. בוועידת ניקיאה הוחלט לבטל סופית את הקשר ליהדות שהתבטא בצורך לברר את מועד חג הפסח בקרב היהודים, ונקבע שחג הפסחא ייחגג ביום ראשון בשבוע שחל אחרי מילואו של הירח שנראה אחרי , הוא בין היום והלילה לפי הלוח הרומי שהיה נהוג אז, וגם לפי הלוח הגרגוריאני היום. בדברי ההסבר להצעת החוק נומק תיקון זה: ההבדל בין חישוב התאריך לפי הלוח העברי, הנקבע לפי שקיעת החמה, לעומת הלוח הגרגוריאני, גורם לעתים לרישום לא מדויק של מועדי הלידה והפטירה במסמכי מרשם האוכלוסין. בשנה העברית הרגילה יש 12 חודשים שנה פשוטה , אך אחת לשנתיים-שלוש שבע שנים במחזור בן 19 שנה חלה - שנה בת 13 חודשים. דבר הגורם לפעמים לשנים קצרות יותר מהסדר הרגיל. בתחילת , אלא אם כן מדובר ביגון ועצב, או בנושא שמירה מוגברת דוגמת ". ב מוכר הלוח העברי כלוח השנה הרשמי על-פיו מחושבים , לצד שמשמש כלוח השנה האזרחי הבינלאומי. ההבדל מתבטא באורכי החודשים חשוון וכסלו, כלומר קיומם או אי קיומם של ו. שוב, לשיטת רס"ג יש לדחות את רה"ש "מולד זקן" ואילו לשיטת בן מאיר, המולד "נופל" עדיין בטווח המותר, ועל כן אין לדחות את רה"ש. בלוח הקבוע, לעומת זאת, נקבע אורך החודש על פי תבנית שנקבעה מראש, חודשים מסוימים תמיד מלאים ואחרים תמיד חסרים. ייתכן, על כן, שדחיית "מולד זקן" נקבעה כזכר ללוח על פי הראייה או מסיבה אחרת לא ידועה. שנה בה חשוון וכסלו בשתיהן מכילים 29 ימים, כלומר השנה בת 353 יום לפשוטה ו-383 יום למעוברת — נקראת "שנה חסרה". מולד תשרי בשנת ד'תרפ"ד חל בשבת, 18 שעות ו-237 חלקים. היום השנים העבריות נספרות מבריאת העולם ולכן שנת 2021 היא שנת ה'תשפ"א-5781. הפעלת הכללים לחישוב לוח השנה מאפשרת ל לחול סמוך לזמן שבו אפשרית ראיית הירח, בין שלושה ימים לפניה ליום אחד אחריה כמעט תמיד חל ביום הראייה או עד שני ימים לפניו. בשנות , נקבע, לאחר התכתבות ראש הממשלה עם נער, שחובה על בנקים ומוסדות ציבוריים לכבד חוזים וביניהם גם של ו שעליהם כתוב התאריך העברי בלבד. כיצד נמנו השנים במילון בן־יהודה ב מאת צוינו שנות ההוצאה לאור של כרכי המילון על פי שלושה מניינים שונים: תחילה - על פי. המסורת מייחסת שינוי זה לתקנה של רבי בשנת ל. כהונתו של הנשיא, למשל, נמשכת שבע שנים, לפי הלוח העברי. תֵּרַדְנָה עֵינַי דִּמְעָה לַיְלָה וְיוֹמָם - וְאַל תִּדְמֶינָה! כותב המאמר מציע כיון שבאותה תקופה היישוב היהודי המזרחי ביותר היה , השוכן כ-80 מזרחה ל, מקום ש בינו לבין ירושלים הוא 6 שעות חסר 40 דקות אם הימים מתחילים קודם בירושלים , שהם בקירוב תרמ"ב 642 חלקים - כל עוד לא חל המולד 642 חלקים אחרי חצות היום, עדיין לאותה קהילה מזרחית תחול הקביעה ביום המולד ולא לפניו, ואין צורך לדחות את קובעי ההלכה התקשו לאמץ הצעה זו מכמה סיבות: עצם הגישה שדחיית זקן תהיה תלויה בקצה היישוב היהודי המזרחי היא חידוש: לפי גישה כזו קביעת השנים נתונה בידיהם של קהילה נידחת בקצה המזרח, שבהעתיקם את מקומם יידרש כלל העם היהודי לשנות את דחיית מולד זקן ואת קביעות השנה. יתרון נוסף של חשבונו של הלל הוא ביכולת לחזות את מועדי הלוח העברי שנים רבות מראש. שני העדים היו צריכים להעיד מול הסנהדרין ורק אז היו מכריזים על החודש החדש. מניתוח של מסמכים שהתגלו ב נראה שרק סביב שנת פורסמו כללי הלוח והפכו נגישים לכל אדם על מנת למנוע טעויות. בלוח הקבוע נקבע שבכל מחזור קטן, השנים המעוברות יהיו: 3, 6, 8, 11, 14, 17, 19. ההפרש בימינו גורם לתזוזת החודש העברי בכ-1. שנה בה חשוון מכיל 29 ימים ובכסלו 30 ימים, כלומר השנה בת 354 יום לפשוטה ו-384 יום למעוברת — נקראת "שנה כסדרה". לוח השנה מכיל גם את תאריכי פטירתם של גדולי ישראל. הבעיה תוקנה רק כשהצטבר הפער ל-10 ימים, על ידי קבלת. אולם לאור העובדה שאין אזכורים מוקדמים יותר לתקנה, נראה שכללי הלוח היו ידועים רק לקבוצה מצומצמת של חכמים. מולד תשרי בשנת ד'תרפ"ב שנה מעוברת חל ביום רביעי 11 שעות ו-932 חלקים. לחיצה על תאריך בלוח השנה תציג את הזמנים הנוגעים לאותו היום. כדי שפסח תמיד יצא באביב ולא ינוע כמו הרמדאן חכמינו קבעו שכל כמה שנים מעברים את השנה. ראש חודש יצא ביום בשבוע שלאחר ראש החודש האחרון בר"ח שאחרי ר"ח של יומיים הולכים אחר ר"ח השני לדוגמה אם ראש חודש חשוון הוא בימים שני-שלישי אז ראש חודש כסליו יהיה ביום רביעי ואם הוא יומיים אז גם יום חמישי. דמות המופיעה בלוח עברי מ ומזכירה ל לרכוש בחודש ו לקראת. למי שזה מפריע — מוזמן לפנות לשיטה השנייה בהמשך המאמר. היתרונות של שימוש בשיטה הזו עבור תאריך עברי באקסל לעומת שיטות אחרות קיימים כבר שנים רבות תוספי אקסל, ששותלים תאריך עברי בתור טקסט בתוך אקסל. כבר בראשית ימי המדינה נקבע שהתאריך העברי יצוין על ידי משרדי הממשלה בכל מכתב רשמי. לפער זה יש משמעות הלכתית מסוימת לגבי מועד חג ה. ראש השנה יכול להידחות פעם אחת אם אחד משלושת התנאים הראשונים מתקיים ופעם אחת אם הוא אמור היה ליפול על ימי אד"ו בשבוע. ב-358 לסה"נ הלל הנשיא הבין שימיו של הסנהדרין ספורים, ולאחר שהוא יעלם לא יהיה גוף מרכזי שיוכל לקבוע את החודשים ועיבורם. יש מאנשי זמננו שמציינים שיום ז' של פסח מתאים גם ל עצמאות - שהתחדש בשנת הכוונה ל-, ולא למועד יום העצמאות בפועל, שנדחה או מוקדם לעיתים קרובות. מה היא שנה כסדרה, שנה חסרה ושנה שלמה? מאז אין נוהגים לקדש ראשי חדשים לפי ראיית הירח אלא לפי חשבונותיו של רבי הלל. בית הדין היה בוחן את העדים בדרכים המקובלות של וידוא שאין סתירות בין עדויות העדים, כדי לבדוק את אמינותן, ובנוסף נעזרו חברי בית הדין בידע האסטרונומי שלהם, באמצעותו חישבו באיזה כיוון ובאיזו צורה ייראה הסהר החדש, כדי לאמת את עדויות הראיה של העדים. היה המניין הכללי הראשון בדברי ימי ישראל ובעולם כולו. לפיכך, שנת התשע"ו היא שנה מעוברת. קביעת השנים המעוברות מכונה "עיבור השנה". כאמור אורכם של כל החודשים קבועים למעט חודשי מרחשוון וכסליו. היום ההלכתי המתמטי מתחיל בשעה 18:00 בשעון המקובל בימינו, כלומר 6 שעות לאחר צהרי היום במקום בו נקבעת השעה. בשנה נדרש תנאי של אורך במספר ימים שלמים, ובשנה העברית - גם של חודשי לבנה שלמים, ומכאן - הצורך בלוח שנה בו אורך השנה אינו קבוע. בשנת פורסם קטע עם כללי לוח מגניזת קהיר המעיד על כך שבתחילת תקופת הגאונים עדיין היה חל ראש השנה ביום ראשון וכן כללי מילוי וחיסור החודשים חשוון וכסלו היו שונים חיזוק להנחה שהלל נשיאה הוא שהנהיג את חשבונות הלוח באופן בלעדי באמצע לספירה, עולה מכך שבתקופה זו נוצרה עילה לקביעת החשבונות עקב התחזקות ה. אופן הקביעה האם חודש הוא חסר או מלא שונה בלוח העברי שעל פי מאשר בלוח העברי הקבוע הנהוג בימינו. ה השתמשו בלוח הדומה ללוח העברי עד ראשית ה ב לספירה; מאז ביטלו את עיבור השנים, ו נקבע על פי מחזור הירח בלבד. הלוח העברי נבדל מ, המבוסס על מחזור השמש בלבד. ברבות השנים, גברה דעתו של רס"ג על דעת בן-מאיר ונותרה היחידה שלפיה נהגו ונוהגים כל קהילות ישראל בתפוצות לכוון את לוח השנה שלהם. הרעיון של שבע שנים מעוברות בנות 13 חודשים במחזורים של 19 שנים, המופיע בלוח העברי הקבוע, הוצע ב על ידי בסביבות שנת. חשבונותיו של הלל נשיאה מתאמים למעשה בין שלושה מחזורי זמן: מחזור החודשי שמקביל להשתנות צורת הירח ומסלולו עד לחזרתו לצורה ולמסלול המקורי, מחזור השנתי שמקביל להשתנות אורכי היום והלילה, כלומר לארבע , ומחזור ה - שישה ימי עבודה ויום מנוחה. רוב ההיסטוריונים גורסים כי שיטת התצפית והעדות ושיטת החישוב ה-אסטרונומי שימשו זו בצד זו עד לימי הלל נשיאה. אף בהנחה שדבריו נכונים לגבי המרחק במעלות בין ובין ירושלים כפי שטען, לא ברור מדוע בחר להתמקד בתרמ"ב 642 חלקים דווקא, ולא תש"כ 720 חלקים, המתאימים בדיוק ל-10 המעלות שלדברי הכותב לא חיו בהם. בטור השישי מופיע סוג השנה והטור האחרון משמאל מציין את השכיחות של הקביעות. מצד שני, מועדו של ראש השנה יחול תמיד זמן קצר לפני או אחרי מועד שוויון היום והלילה בסתיו בספטמבר או בשבוע הראשון של אוקטובר לפי הלוח הגרגוריאני. אחרים חושבים שמדובר ברשימה חלקית, או בלוח שחלקו נהרס עם הזמן. סימון נר זכרון בתוך לוח השנה מורה על ימי זכרון המופיעים באותו תאריך. וּפָחַדְתָּ לַיְלָה וְיוֹמָם וְלֹא תַאֲמִין בְּחַיֶּיךָ. חודש אדר ב' הוא קבוע באורכו ובמיקומו יחסית לראש השנה הבא אחריו. ככל הנראה לאימוץ לוח השנה היווני, הייתה השפעה על לוח השנה המקובל בקרב היהודים גם בהמשך. לוח שנה אישי: ניתן לשמור הערות אישיות לכל יום, המידע נשמר במחשב ולא באתר! במדינת ישראל מוכן הלוח העברי הקראי בידי בית הדין של הקראים בישראל בסיוע אנשי מדע. בשנת אושר בכנסת, ביוזמת ח"כ , תיקון לפקודת התעבורה , לפיו גם יציין את התאריך העברי, אלא אם בעל הרישיון ביקש שלא לציינו. ב מובאים תאורים של הלכות ומנהגים שנועדו לעודד את הציבור להגיע לבית הדין ולהעיד על ראיית הירח החדש, בעדות שנקראה "עדות החודש". דבר הגורם לפעמים לשנים קצרות מ-354 יום. השנה הנוכחית היא שנת לבריאת העולם, שנת 2,332 לשטרות, ושנת 1,952 לחורבן הבית. בזכות העיבור, במחזוריות של 19 שנה תאריכים עבריים וגרגוריאניים נפגשים למשל חל ב- וט' באב חל ב-27 ביולי , או נופלים קרוב זה לזה, בסטייה של יום בדרך כלל למשל ט' באב חל ב- וט' באב חל ב-3 באוגוסט , או יומיים במקרים נדירים יותר למשל ט' באב חל ב- וט' באב חל ב- , ועד 3 ימים במקרים נדירים מאוד. שימו לב שבקובץ השני — הנוסחה מתבססת על תאריך בתא אחר. ועשיית העגל במדבר אירעה לפי המסורת ב, אותו היום בשבוע שבו חל ז' של פסח. ראשי התקופות היו בימי רביעי בשבוע, היום הפותח את שלשת הימים שלפני השבת, אחרי שלשת הימים שאחר השבת. בארץ ישראל, באותה תקופה, שימש בתפקיד ראש רבי. יתרה מזאת, מכיוון שהמולד המחושב המשמש בלוח הקבוע הוא המולד הממוצע, ההפרש בין המולד האסטרונומי לזמן אפשרות הראייה יכול להיות אף גדול יותר. בית הדין היה מחליט לפי מספר שיקולים שכללו את החשבון האסטרונומי מועד האביבי והמצב החקלאי: מידת הבשלת ה בארץ, מצב פירות האילן. אומנם מדובר בנוסחה ארוכה, אך היא עובדת. איך נקבע לוח השנה העברי עד המאה ה-4 של הספירה הנוצרית ראש חודש נקבע כאשר שני עדים ראו את המולד של הירח. הלוח העברי משמש גם להבנת ההקשר ההיסטורי או לתיאורו של זה באירועים רבים. ההבדל העיקרי היה נעוץ בדחיית "מולד זקן": לשיטתו, "מולד זקן" ידחה את א' תשרי רק אם המולד חל לאחר י"ח שעות ו תרמ"ב 642. ניתן אם כן, לבדוק האם שנה מסוימת היא שנה מעוברת על ידי מציאת ה בחלוקת ערך השנה ב-19 ובדיקה האם היא שווה לאחד מהמספרים הבאים: 0, 3, 6, 8, 11, 14, או 17. עם זאת, נראה שבמשך זמן ממושך עדיין לא היה מקובל על היהודים לוח שנה אחיד עם מועד התחלה קבוע , ועל כך יכולה להעיד, למשל, מחלוקת המוצגת ב, בה נחלקים ו ב לגבי מועדו המדויק של. צירפתי גם גיליון לדוגמא, עם מספר דוגמאות שימושיות, וניתן להוריד אותו ופשוט להעתיק את הנוסחאות משם. אך לאחר שהיו ניסיונות של להעביר מידע שגוי, הועבר המידע באמצעות שליחים. על כן, אין להדפיס לוח שנה מן האתר בשימוש מסחרי ללא קבלת רשות. ספרי הקבלה מביאים אף הם פירוש דומה לזה של הרשב"ם, ומדגישים את תערובת החושך בתוך אור היום בשעת ה"ערב", שהיא סיבת הבאת המושג "ערב" לפני מושג ה"בוקר" בתורה, ובביטוי "בֹקֶר" מתוקן עניין זה על ידי תערובת הבוקר החדש בתוך החושך אחרי היום הקודם. לדעת בן-דב, עקב אי הבנת הדברים פירושו לא הודפס ב, ואפילו ב הושמט חלק ניכר מפירושו בספר בראשית. לעומת זאת, בשימוש ב-Api, התא עם התאריך, נשאר תא מסוג תאריך, שעליו ניתן לבצע חישובים באקסל, כמו כל חישוב אחר ב- Excel, והתאריך העברי — מתעדכן אוטומטית לחלוטין באמצעות ה-Api. מאותה סיבה דוחים את מולד בט"ו תקפ"ט שלאחר שנה מעוברת: אם המולד ביום שני, 15 שעות ו-589 חלקים, המולד שקדם לו היה ביום שלישי, 18 שעות בתוך היממה. כתוצאה במקרה כזה יהודי ארץ ישראל לא קוראים את אותה הפרשה שיהודי חו"ל קוראים, כדי להשיג להתגבר על המצב הזה יהודי חו"ל מחברים שני פרשיות וככה הם "משיגים" את יהודי ארץ ישראל. רק תחת שלטון ולאחריו התעוררו ליצור לעצמם לוח שנה עצמאי. סוגים שונים של שנים מופיעים בלוח הקבוע בשכיחויות שונות. שנים מולד מ מולד עד אורך הטווח אחוז מהשבוע קביעות מספר שנים במחזור אחוז טווח המולד בשנים אחוז הקביעות פשוטה ז' 18 א' 9 204 15 204 9. החודשים המלאים: תשרי, שבט, ניסן, סיוון ואב החודשים החסרים: טבת, אדר, אייר, תמוז, אלול בחודש שבא אחרי חודש עם 30 ימים ראש חודש יהיה יומיים ובחודש הבא אחרי חודש עם 29 ימים ראש חודש יהיה יום אחד. הטור הימני מציג את השנים במחזור הקטן עבורם השורה מתייחסת ושני הטורים שאחריו מגדירים טווח של זמן בו חל המולד הממוצע. עידכנתי את המאמר, כך שהשיטה הזו תופיע ראשונה כיוון שהיא לא דורשת שימוש בכלים חיצוניים בכלל. מעטים הם האנשים שמציינים תאריך עברי ב. שנת היובל לפי חשבון זה היא שנה ששארית חלוקתה ב-49 שווה 29 שנת היובל האחרונה הייתה שנת והבאה תהיה שנת. היות שברוב השנים אין 54 שבתות שבהן קוראים פרשה מהסדר — נוהגים לחבר בין פרשיות לפי הצורך. בלוח העברי הקבוע נקבע שבכל מחזור של 19 שנים יהיו 235 חודשים, 7 חודשים יותר משיש ב-19 שנים של 12 חודשים. לדעת , ה וה אשר נהגו לפי , נקטו לגבי ימי השבוע בשיטה של תחילת היום עם בוקר, בניגוד לימי החגים ב וימי הקרבנות ב וב שמתחילים בערב. עיבור השנה נעשה בכל פעם שהפער בין תחילת חודש ניסן לתחילת האביב מצטבר לכדי מחזור ירח שלם, ובכך חודש ניסן "שב" לאביב האסטרונומי. אם נפרש שצריך רק שהאביב יחל לפני חג הפסח, אין בעיה כיוון שפסח ט"ו בניסן אינו חל בימינו לפני 26 במרץ. השנה התחלקה לתריסר חודשים בני 30 יום כל אחד, אשר אליהם נוספו ארבעה ימים המפרידים בין העונות, ה-31 בחודש השלישי, השישי, התשיעי והשנים עשר, ימים אלו נקראו "אותות" או "פגועים". הדחיות של השנה הנוכחית והבאה קובעות אם השנה הנוכחית תהיה חסרה, כסדרה, או שלמה. לשיטת רס"ג על ראש השנה להדחות בגלל 'ג"ט ר"ד', ואילו לשיטת בן מאיר ג"ט תתמ"ו , אין לדחות את ראש השנה. השנה כללה 364 ימים, המחולקים ל בנות 91 ימים, על פי שני ימי השוויון, שחפפו ל וא' בתשרי, ועל פי היום הארוך בשנה שהיה א' בתמוז והיום הקצר בשנה א' בטבת. הלוח האחרון היה מיוחד במינו, כיוון שתיאם בין מחזור השבוע למחזור השמש, והתעלם ממחזור הירח. החודש שמוסיפים הוא אדר נוסף, חג פורים הנחגג בי"ד אדר, נחגג באדר השני בשנים מעוברות. באותה תקופה היה רס"ג בדרכו מארץ ישראל לבבל ולא כיהן בשום תפקיד, אבל בדורות הבאים נחקק שמו כעיקרי במחלוקת. כדי להתגבר על האתגרים האלה הלל חשב יחד עם הסנהדרין את הלוח המחושב. בהדרגה, בזמן הגלות, עם התפתחות המדע, נוספו קריטריונים של "אפשרות ראיית הירח" שמסייעים לקבוע מתי תיתכן ראייה של הירח. מהו פרשת השבוע ואיך היא נקבעת? הבעיה בעמדה זו היא שישנן פעמים רבות בהן הפער גדול מדי, ודחיית מולד זקן לא תעזור. בשלהי נהגו בקרב היהודים כמה לוחות שנה. בחגים אחרים הצמודים לשבת, מותר לבשל ביום החג, אך לא ביום הכיפורים. ההבדל מתבטא באורכי החודשים חשוון וכסלו. עיבור השנה נעשה משום ששנת החמה ארוכה בכ-11 ימים מ-12 חודשי לבנה שלמים. בלוח על פי הראייה, אורך החודש היה נקבע בסופו של החודש על פי השאלה האם בלילה של היום השלושים לחודש - בתום היום ה-29 לחודש - כבר נראה הירח של החודש הבא, והגיעו על כך. הנוצרים הראשונים הקפידו להתאבל על ישו ביום שישי שבחול המועד, ולחגוג את תחייתו ביום ראשון שאחריו. שמות החודשים ומספר ימיהם, לפי סדרם המקובל כיום: 30 ימים , 29—30 ימים , 30—29 ימים , 29 ימים , 30 ימים , 29 ימים , 30 ימים , 29 ימים , 30 ימים , 29 ימים , 30 ימים , 29 ימים. מאמרים רבים וחוקרים שונים ניסו לעמוד על טיבה של מסורת בן מאיר, שכן בעוד שנראה כי עמדת רס"ג מעוגנת במסורות הידועות לנו, שיטת בן מאיר לא נזכרת בשום מקום אחר פרט אליו. ובוודאי שאין זה מקרה שמולד ניסן שנה א - ד-ט-תרמ"ב - צופן בחובו את תרמ"ב החלקים שדרש בן מאיר להוסיף לגבול המולד הזקן. חוקרים סבורים ששיטה זו אומצה למעשה בידי הנוצרים הקדומים, או נתקבלה על ידם עם הצטרפות לא יהודים לדת זו. הדעות חלוקות גם על מילה נוספת בסיום הלוח: "אבי". מקובל לציין פרק זמן זה באותיות: כ"ט י"ב תשצ"ג. חג השבועות חל תמיד ביום ראשון, ממחרת השבת, 15 בחודש השלישי, יום זיכרון תרועה חל תמיד בא' בתשרי ביום רביעי, יום הכיפורים חל תמיד ביום שישי, בעשור לחודש השביעי, והוא מכונה שבת שבתון, וחג הסוכות החל תמיד ביום רביעי 15 בחודש השביעי. ניתן להשתמש בחלק העליון להמרת תאריך של לוח שנה עברי לתאריך של לוח שנה לועזי ולהיפך. כל מכילה 12 ב או 13 ב המתחילים כל אחד ב. חלק מהחגים אלו שלפני מרחשוון וכסלו, שהם משתנים באורכם תלוי במועד ראש השנה שלפניהם כיפור, סוכות , וחלק אלו שמאדר ב' ואילך תלוי בראש השנה שאחריהם פורים, פסח, שבועות. לאור כל זאת, יש סימן לחישוב היום בשבוע של רוב המועדים בשנה מסוימת, בהינתן היום בשבוע של אחד מהם. המקור לקבוע הוא ה ב פרק 'אם אינן מכירין' יש רבנים וחוקרים המעריכים שהידע המדויק יחסית על אורך החודש הסינודי שהיה בידי קובעי הלוח העברי מקורו ב ו, שכן הערך של אורך החודש העברי המשמש את הלוח העברי מופיע בדייקנות מוחלטת אצל ה הכשדי במאה הרביעית לפני הספירה, ואחריו אצל היווני במאה השנייה לפני הספירה, שניהם מוקדמים יותר מ"בית אבי אבא" של רבן גמליאל המופיע ב. בנוסף לשבת, נקבע ב, סעיף 18א כי "שבת ומועדי ישראל - שני ימי ראש השנה, יום הכיפורים, ראשון ושמיני עצרת של סוכות, ראשון ו וחג השבועות, הם ימי המנוחה הקבועים במדינת ישראל". בנוסף במהלך השנים מאז חורבן בית שני קהילות יהודיות התפזרו יותר ויותר, ולכן המשימה להודיע לכולם בזמן על תחילת החודש ומועדי החגים הלך ונהייתה קשה. בשנה מעוברת נוסף חודש שבו 30 יום ואז אדר הרגיל - 29 ימים - נקרא אדר ב'. בעבר נקבעו חודשי הלוח העברי על ידי לפי , ואילו כעת הוא לוח מְחֻשָּׁב. לוח שנה עברי לועזי מתקדם מבית אתר ישיבה. שונים של לוחות שנה עתיקים - דוגמת וממצאי מ - שביניהם הבדלים שונים, הובילו חוקרים מסוימים להעריך שבאזור ישראל פעלו במקביל מספר לוחות שנה, אשר מועד תחילתם משתנה בין האביב לסתיו, ושמות החודשים בהם שונים לפי מסורות שונות. משמעות המילה "אביב" היא שלב מסוים בהבשלת התבואה, ואמנם ה היו מעברים עד את השנים על פי הופעת ה"אביב" ב. כנראה לא היו כי תלו את הפער בחטאי בני האדם שעיוותו את הזמן האלוהי. יַרְחו זֶרַע - הזריעה בכסלו וטבת. כיוון שמספר הימים בחודש חייב להיות שלם, נקבע שהחודש העברי יכיל 29 ימים או 30 ימים. לוח שנה לועזי עברי פשוט לשימוש, כולל חגים ופרשיות השבוע. סדר החודשים בלוח גזר הוא לפי השנה החקלאית שמתחילה בתשרי וכך גם תחילת השנה העברית כיום. לדוגמא, אם אצלכם התאריך נמצא בתא A1 , אז בכל 3 המקומות בנוסחה שבהן כתוב G12, עליכם לכתוב במקום זאת a1. היום ההלכתי המבוסס על תצפית משתנה ממקום למקום ומיום ליום אבל כניסת ראש השנה המבוססת על , ולא תלויה בשעת מולד השנה אכן נוטה לחול סביב השעה המודרנית 18:00 עקב הקרבה ל ה. ההשפעה הדרמטית ביותר על לוח השנה העברי הייתה בתקופת : נשאלו מן הלוח הבבלי שמות החודשים, ועקרונות חישוב שונים שמשמשים עד היום. נוהג זה, שלא לרשום את התאריך האזרחי הקשור לפי אמונת ה עם לידתו של קיים אצל חלק משומרי ההלכה היהודית. בן מאיר טען כי קביעת המועדים מסורה לאנשי וחכמי ארץ ישראל. כדי לדעת את הקביעות של שנה מסוימת יש לחשב את היום בשבוע של ראש השנה של השנה המסוימת ושל זאת שאחריה. כך נקבע לגבי , , , , , ושני ימי הזיכרון שנתחדשו בשנת ה'תשס"ה: ו. לדוגמה, הקביעות "" מציינת שנה המתחילה ביום שני, היא חסרה, ופסח חל בה ביום שלישי. לוח שנה דומה מאוד ללוח העברי היה נהוג ב, וב נהג לוח שהיה מבוסס על מחזור השמש בלבד; ממלכות ו, לאורך התקופות השונות, היו מושפעות משני המרכזים, בבל ומצרים. ושוב, בגלל "מולד זקן" ו-"לא אד"ו ראש", נדחה את המולד ליום חמישי, ונותרנו עם שנה מעוברת בת 382 ימים בלבד, שחורג מגבולות אורכי השנה האפשריים 383—385. יש הסבורים שגם בזמן שנהגו לקדש את החודש על פי הראייה, בית הדין היה משתדל למנוע מצב בו ראש השנה חל בימים רביעי ושישי , וקביעת הכלל בלוח המחושב רק קיבעה נוהג קדום זה והוסיפה עליו את הדחיה מיום ראשון. בשנה מעוברת מוסיפים עוד חודש של 30 יום כך שהשנה תהיה 13 חודשים במקום 12 בשנה רגילה. חודש סינודי מסוים עשוי להיות ארוך מהממוצע ב-7 שעות ו-12 דקות לכל היותר או קצר מהממוצע ב-6 שעות ורבע לכל היותר אורכו בין 29. בהכנת לוח שנה זה הושקעו מאמצים רבים הן מהבחינה הטכנית והן מבחינת הלכות ודיני לוח שנה וזמני היום. הירח החדש, הנראה כ דקיק, שוקע זמן קצר לאחר השמש, ומציין את ראשיתו של החודש החדש. בקהילות היהודיות נוהגים לקרא כל שבת קטע מחמישה חומשי תורה, על הסדר, ככה שפעם בשנה מסיימים את כל התורה כולה. לדעת , היהודים תמיד השתמשו ב של האימפריה שבה היו: ה, , או. בעקבות בשנת 1917 צוין מניין השנים להצהרת בלפור. טיפ: בלחיצה על יום בלוח תקבל מידע נוסף השייך לאותו יום בשנה. לפיכך על ראש השנה להדחות ליום חמישי לכל הדעות. גם החגים המינוריים כמו ל"ג בעומר, ט"ו בשבט וט"ו באב, החגים העדתיים כמו חג הסיגד של העדה האתיופית, הסהרנה של יהודי כורדיסטן והמימונה של יוצאי צפון אפריקה, וגם החגים הלאומיים של מדינת ישראל למעט כ"ט בנובמבר נחגגים לפי הלוח העברי.。 。 。 。 。 。 。
11 93